קסת דיו / שקט דמדומיהם |
גם לא הד שתיקותיו.
ממרומיה דמעותיו קטף.
לעיניה כוכביו אסף,
ולא עוד יסף...
לא נותרו לו זרועותיה.
גם לא ניחוח שדיה.
בעורקיו אדוותיה שזרה.
במעמקיו דממותיה נזרה,
ולא עוד חזרה...
כעת השמיים מלאים גלים,
בים שטים עננים לבנים.
לעמקים השמש נושר.
במדבר החול נוהר,
והשקט בדמדומיהם חובר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|