|
מצאתי את עצמי לוחש
מוצא מרגוע בעלים רכים
ומסביבי צועקת אש
ומסתכלים עליי, כולם בודקים
מתוך האש יצאה בשקט
עטופה היא בלהבות קרות
עכשיו אותי היא מחבקת
לא מאמין למה עיניי רואות
פתאום אני כבר לא אני
רוקד עם אש קרה במעגל
כמו בסיפור אצבעוני
אני קטן וזה כבר לא חבל
מצאתי את עצמי צועק
מוצא מרגוע בראשי צוקים
ומסביבי לוחשת אש
ומסתכלים עליי, כולם בודקים
אני אוהב להיות גבוה
כאן לא מפריע לי אף אחד
כמעט בעננים לנגוע
הכי גבוה זה הכי לבד
אני אוהב מי שאני
לרקוד עם אש קרה במעגל
זה לא סיפור מדמיוני
אני רוצה עוד לספר אבל...
מצאתי את עצמי קורא לך
אני אוהב אותך יפה שלי
עולם חדש אני בורא לך
את העלים והצוקים שלי
כי את עושה אותי אני
את היא האש שלי, הנחמה
כן, את מרווה את צמאוני
מצאת בי קול גם כשהייתה דממה. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.