לחן: עמרי מוגזח

ויפה היא
חשוכת מרפא
אין מי שיחזיק
אין מי שירפה
מרחפת לבד
תלויה רק בעצמה
לא מחפשת לאהוב
לא מחפשת נקמה
שיגעו בה שנית
כמו מקודם, כמו פעם
להיזכר שוב בחום
להיזכר שוב בטעם
כמה נמוך צריך לרדת
כדי לשוב לעלות
הקור מקפיא והשמש יוקדת
היא תיאלץ עוד לגלות

וגסה היא
מחוספסת
וחדה היא עד מאוד
לא תיתן שיגעו בה שנית
היא תוביל את המאבק
ראש החץ, חוד החנית

מרחפת לבד
תלויה רק בעצמה
אין נפש בקירבתה
אין מי שישמע
עכשיו עלטה מוחלטת
ומיד אור בוהק
אני חושב שאלך אותה לחבק.