מזמן כבר שלא בכיתי
מזמן כבר שלא טעמתי את טעם הדמעה
שלא הרגשתי כובד בעיניי
כך שהן מתמלאות בדמעותי המלוחות
לאט, לאט
זולגות למטה, מרטיבות את הפנים

נזכרת, איך זה מרגיש
אני רוצה להזכר?
אני כבר לא יודעת,
רק מנסה להתגבר

אבל המחשבות,
הן לא עוזבות
והבילבול שבא, הולך
אחר כך שוב חוזר

ושהוא שוב חוזר
נזכרת, איך זה מרגיש
אני רוצה להזכר?
שוב להתמכר?

לא טוב לי לרגע
רע
אז שוב, העשן יוצא מפי
ומוציאה יחד איתו את כל הדאגות
נושפת חזק, זה עוזר
אבל יודעת שזה לא טוב,
גם לזה להתמכר?

טוב די,
אולי זה רק בלבול
אולי זה יעבור
אולי נשאר קצת לחכות

רק לא לבכות שוב,
לא לבכות...