בחשיכה אני נסחפת
שמיכת חוסר הוודאות
אותי עוטפת
או שאולי זו חוסר המשמעות
שסביבי מרחפת
השאיפות שנעלמו
החלומות שלא התגשמו
השאלות שלא נענו
הדעות הקדומות שלא השתנו
הדרכים שמובילות לשום מקום
הדלתות שננעלות, זה קץ עידן התום
האנשים שנעלמים כך, בלי לומר שלום
מסתחררת בלי שום אפשרות לבלום
כן הגעתי עד הלום
ואין היום ואין מחר
רק האתמול שלא נגמר
ואין הווה ואין עתיד
רק העבר שכאן תמיד
כן המוזות באמת שותקות
כשרועמים התותחים
והדמעות זולגות זולגות
ואין מקום לחיוכים
ואין מקום למחשבות
ואין מקום למעשים
וכול שנותר לי הוא לשבת ולחכות
לקץ הימים, השנים, החיים. |
