הסתיו יגיע כמידי שנה

מלטף ומנחם

מלהט הקיץ הכבד.

מכאב פרידה ארוכה .



שירי אימי מתנגנים בי בסתיו

מזכירים את קולה האבוד

לעת ערב.

"פרחו הגנים...מה יפים ... למה אין לי

עשר פעמים חיים , לשיר את יפי הטבע.."



עיני אהובתי

שני אגמים כחולים

בלב חורש זהוב עלים

מביטות בי בסתיו באהבה

מרגיעות  ייסוריי

לפני החורף הקרב ובא...



עננים כבדים מתקבצים

בקצה מערב

כעדר כבשים צחורות

מצפות לגלוש

על פני מורדות כרמל הירוקים

להרוות צמא. לשטוף את אבק החמסין.


חצבים ראשונים זוקפים קומה

לקראת חגי תשרי.

רימונים אדומים פוקעים בשפע.

עוד מעט יגיע זמן ברכות

שנה טובה...... שנים של אהבה.




מוקדש לשקדוד. אהובתי בת האלמוות.