|
הרהור של אחר צהריים
היא יושבת ליד החלון
מבט חטוף אחד לשמיים
מבט אחד מיני מיליון
למה הוא היה צריך לעזוב
להשאיר את הכל מאחור
לתת לי ככה אותו לאהוב
למה קשה לו כל כך לחזור?
הרהור של אחר צהריים
הקפה שבכוס מתקרר
ברדיו מתנגן עוד שיר לשניים
אבל השקט בתוכה שורר
למה הוא היה מוכרח ללכת
ולתת לי ככה, בודדה לנבול
אפילו העלים חוזרים מהשלכת
אפילו האדום חוזר אל הכחול
הרהור של אחר צהריים
התקליט מגיע כבר לכדי סיום
האמבטיה מוכנה מלאה היא במיים
מחכה רק לגוף הרך שיקום
למה דווקא ככה הוא הלך
למה לא בחר לו דרך אחרת
למה ככה הוא היה מוכרח
למה השלהבת בתוכי עוד בוערת?
הרהור של אחר צהריים
העשן שבחדר מתפזר
הוא עכשיו למעלה בשמיים
לא יחזור אליה יותר
למה קראו לו בכלל לבוא
ולמה הוא מעולם לא חזר
למה הוא לא עמד על שלו
עכשיו כבר יותר מדי מאוחר
|
|
|
אצל לחמניות מאד
קשה לדעת את
ההבדל בין זכר
לנקבה, אז
כשאנחנו
פוגשות/ים
מישהו/י חדש/ה
אנחנו אומרים
"אוי, לעזאזל עם
זה" ושוכבים
איתו בכל מקרה.
בגלל זה לרוב
לחמניות לא
מתרבות באופן
טבעי, אלא ע"י
הפריה מלאכותית
שעושה האדם.
לחמניה צלויה
מלמדת אתכם משהו
חדש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.