הכאב שבתמימות משאיר את ליבי סוער מאהבה
האושר שבעצב נוגע בתוכי, בתוך הנשמה
הפחד מהרגש מרחיק אותי מרגע של שלווה
המילים שבמוחי מטביעות אותי בים של דממה

צעקה אילמת סוחפת את גופי בנהר החשכה
ירח חיוור תלוי כבה מול האהבה שנשכחה
שתיקה רועמת מרמזת שהיא הלכה ולא שלך
הנצח נמתח עד קיצו ועדיין היא לא איתך

זכרונות מרים מחלחלים לעומק השתיקה
ליטוף של יד אוהבת שנגעה ואט אט נשחקה
צחוק של מלאך שהדהד בעומק האמת החקוקה
ואחרי מסך הדמעות נשארה לי רק אותה נשיקה