הלם,
יושבת מוכה.
שני כוכבים,
רוח רכה.
לילה,
לילה יורד שוב.
חושך בא,
כוסה על ליבה.

אין רחמים,
היא כבר יודעת.
כי לרגשות אין מחילה.
וקור,
קור מקפיא,
תחושת בדידות שהיא מכירה.

ריח תבוסה
עולה בגרונה.
הכוח להמשיך כבר אזל.
הרגשה של יובש,
כמיהה לחופש,
לא יעלו שום-דבר.

לא הביתה,
לא לחזור שוב.
ברק הבזיק,
רעם נורא.
גשם,
גשם יורד,
מבול דולף,
כולה רטובה.

ריח תבוסה
עולה בגרונה.
הכוח להמשיך כבר אזל.
הרגשה של יובש,
כמיהה לחופש,
לא יעלו שום-דבר.

לבנה
מחייכת
מעליה
חיוך יקר.

רגש,
רגש עולה,
דמעה יורדת,
הכל כה מוכר.

חיוך קצר,
החיוך שנותר,
מישהו קם ונופל.
תחינה ליושר,
השפלה וחוסר,
הבכי כבר לא עוזר.

ריח תבוסה
עולה בגרונה.
הכוח להמשיך כבר אזל.
הרגשה של יובש,
כמיהה לחופש,
לא יעלו שום-דבר.

שמש תפציע,
בוקר יגיע,
לקום עם תקוה חדשה.