נטע פיינגולד / שמתי נפשי בכפי |
ושלחתיה אליך
שבה רועדת
מרוטת כנף ומועדת
קפואה
עטפתי אותה במילים טובות
רכות, מנחמות
עלים ונוצות
יצאה אליך שוב
ותשוב
וכנפיה שבורות
עייפה
בשמיכת שתיקה חומלת
כיסיתי
שמרתי מכל משמר
אך היא
עיקשת שכמותה
שוב פרחה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|