|
איך זה יכול להיות שהפה מחייך והעיניים בוכות?
תמיד קל להסתתר מאחורי חיוך מזויף,
שמחה מאולצת.
ובבית בשקט על הכרית לפרוק
כל כל הרבה רגשות מעורבים
בעיקר עצב
מתי תבוא השמחה?
כבר לא רואה את האור בקצה
קשה כבר לראות מה כבר יש
הרגשה חדשה נחתה לי על הלב
ולא מוכנה לעזוב
מרוקנת כל טיפת אושר
וכל חיוך הוא כבר לא אמיתי
אי אפשר לחיות בזיוף כל הזמן.
כשיבוא הגשם הראשון הוא ישטוף את כל העצב.
ואז תהיה סיבה לחייך,
מהלב. |
|
|
כמה אני אוהב
אותך?
כמו שפרפר אוהב
את ה...
אה...
מכאן עד ל...
נו...
אפילו יותר
מ...
יאללה, כוסאמק.
תמצצי כבר
ותעופי לי
מהפרצוף.
מתוך הספר
"אלף זמר וזמר -
הצד האחר של
נעמי שמר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.