|
בצאתנו מכאן
נחבור אל הזמן ... אל הנצח האין סופי.
וילונות יורדו
מסכות יוסרו
ונבין
כלל לא היה הכרחי.
דבר לא ניקח איתנו
לא את
לא אני
מלבד
אהבתך
אהבתי
כזה אנוכי ... צלול כמימי נהר
אוהב שירת רחל ואנה אחמטובה.
שקדים .
כימאי.......
. |
|
|
שלי, תגידי
משהו...
אחרי כל כך הרבה
מציצות, צורת
הפה משתנה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.