|
בצאתנו מכאן
נחבור אל הזמן ... אל הנצח האין סופי.
וילונות יורדו
מסכות יוסרו
ונבין
כלל לא היה הכרחי.
דבר לא ניקח איתנו
לא את
לא אני
מלבד
אהבתך
אהבתי
כזה אנוכי ... צלול כמימי נהר
אוהב שירת רחל ואנה אחמטובה.
שקדים .
כימאי.......
. |
|
|
לכל הסטוצונים
שלי שהתלהבו
ממני נורא אבל
לא נשארו איתי
בקשר כי לא
ידעתי לפתוח
רגליים, אני
יודעת עכשיו איך
עושים את זה.
בבקשה תחזרו.
(נוי-נוי מכה על
חטא) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.