|
לא יודעת מה להגיד כך אמרה
שנייה אחרי שניפצה את עולמי
זה לא נגדך, זה אני, לי לחשה
אבל כבר לא נותר אלא לברוח אל עצמי
לא יכול עוד לשמוע את קולה באוזניי
רציתי לזוז לי בזמן אחורנית
לחזור שוב אל מיטב שנותיי
ולמנוע מעצמי את אהבתה הסופנית
וכך מגיע לילה ולא יכול לישון
מבט אחרי מבט אל מחוגיו של השעון
מסתובב כמו משוגע במיטה חסרת תחושה
רוצה להתעורר אל תוך מציאות חדשה
משתוקק את העיניים לעצום בהנאה
ולא לחיות בעולם הזה ואילו רק לשעה
להתחמק קצת מהמוח שקודח את התחושה
רק רוצה להתעורר למציאות החדשה
חשבתי לעצמי שאולי בגלגול שונה
יכולנו לאהוב ולחיות לעולמים
כשהתנפצה האשליה לא נשאר בי קול עונה
כי הבנתי שאהבת עולם קיימת רק בסרטים
החלטתי להשתקם ולהמשיך כמו מתגבר
ולמרות זאת לא הצלחתי לדמיין זאת בלעדייה
בסופו של דבר השלמתי עם כך שיש בי חסר
אך סירבתי להיות משועבד לחסדיה
וכך מגיע לילה ולא יכול לישון
מבט אחרי מבט אל מחוגיו של השעון
מסתובב כמו משוגע במיטה חסרת תחושה
רוצה להתעורר אל תוך מציאות חדשה
משתוקק את העיניים לעצום בהנאה
ולא לחיות בעולם הזה ואילו רק לשעה
להתחמק קצת מהמוח שקודח את התחושה
רק רוצה להתעורר למציאות החדשה
וכשמגיע בוקר מסתכל מהחלון
עוד לילה עבר ובסוף הצלחתי לישון
אז אמנם להתיר את רגשותיי איני יכול
אך להמשיך בלעדייך אצליח ובגדול |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.