ליד חוף בארץ אחרת
מחזיק את הטלפון
היד הרועדת
החיוך הנמחק
ורגלי הקורסות
מבינים לפני
שהסוף, שניגמר

הרגע הקט של איכול הבשורה
שאולי זה בלבול או טעות
חלף ועבר
סכר נפתח ומוחי הולך ומוצף
הפנמה, הבנה זורמים לתוכו
הדמעות הפורצות בכדי לווסת את הזרם
לא יכולות לזרימה העזה

התוגה שנפלה
כמו שק על גבי
חשפה שני שקים
מתחת עיניי
ופני החיוורות
או עיניי הדומעות
הבהילו אישה
ששאלה בשפה לא שלי
אם בסדר
ואני, במקום לענות
בוהה, מתעלם

אז מדליק עוד סיגריה ומכבה על העור
לבדוק עם אמת או סתם עוד חלום
הכוויה השורפת מסירה כל ספק
אך אינה מסירה אובדני
והכאב בידי לא יכול להוא שבלב

הלב מתכווץ, ביטני התהפכה
פצע שחור נפער בקירבי
שום תיקווה, שום אור לא נראה
ברגע ההוא,
שאיבדתי אותך