שנטל לטרמן / מדמיינת |
את הדם ששותת על החולצה הלבנה,
שלבשתי במיוחד בשבילך...
את פרצופך התמה לראותי,
את השנאה בעיניך,
שמאבדת את נפשי,
עיני נעצמות,
פניך במוחי,
שחורות מחשבותי,
שחורה נשמתי,
מבטך מאשים,
מכה בי,
ונפשי יורדת לעולם המתים,
אך איתך נשאר כאן ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|