|
כליל החורש יודע
עליו להשיר בעתם
ופרחים ורדרדים
מגזעו להנץ
בזמן.
אני לא ידעתי
לא אדע לעולם
את צפונות העתים
רחשי לבם.
נהר אדירים
האוסף את מימיו
יודע תמיד
בפתחו של הים
לגווע.
אני לא ידעתי
לא אבין לעולם
את מבוכי הנפש
נפתולי דרכם.
השמש יודעת
להקדים עת שקיעה
לקצר הימים
להרכין את ראשה
לאופל.
אני לא ידעתי
לא אוכל לעולם
להשלים עם אבדן
קיומו של אדם .
|
|
|
כבד את אביך,
כבד את אביך,
כבד את אביך...
נו, כוסאמק ערס,
אם הוא לא מוריד
ממני ת'מאכלת
אני קורע לו
ת'צורה!!!
מחשבות של בן
מקראי, שנייה
לפני נקודת מפנה
מפתיעה בטקסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.