בת כנף / ככה באת אלי |
כולך חיוור...
אולי זה האור.
בעיניים שלך
אני רואה אותי.
מצומצמות ומרוכזות.
אתה שם, כבר לא בתוכי.
שפתיים אדומות
פנים מושלמות
אני כל כך רוצה לחבק אותך
לתפוס אותך בזרועותיי.
אני בוכה.
שולחת אצבעות קרות,
מעט רועדות,
מעבירה אותן על לחייך.
מתמלאת רכות גדולה
אני אוהבת אותך!
האצבע שלי שם
תפוסה בין אצבעותייך
הן לופתות אותי,
לא עוזבות,
בחוזקה אוחזות.
עוד כמה שעות, עד שאבוא שוב אליך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|