|
עטוף במעטה לבן
כולך חיוור...
אולי זה האור.
בעיניים שלך
אני רואה אותי.
מצומצמות ומרוכזות.
אתה שם, כבר לא בתוכי.
שפתיים אדומות
פנים מושלמות
אני כל כך רוצה לחבק אותך
לתפוס אותך בזרועותיי.
אני בוכה.
שולחת אצבעות קרות,
מעט רועדות,
מעבירה אותן על לחייך.
מתמלאת רכות גדולה
אני אוהבת אותך!
האצבע שלי שם
תפוסה בין אצבעותייך
הן לופתות אותי,
לא עוזבות,
בחוזקה אוחזות.
עוד כמה שעות, עד שאבוא שוב אליך... |
|
|
the chick: am I
a person?
his mom:no,
you're a
chicken
the chick: do
chickens come
from people?
his mom: no,
chicken come
from eggs
the chick: do
people come
from eggs?
his mom: no,
people are
born
the chick: are
eggs born?
his mom: no,
eggs are laid.
the chick: are
people laid?
his mom: some
are, other are
chicken! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.