מקוללת תהיי, את
שמש מזרחית,
החובטת בי בקרנייך
האכזריות.
עוצמתן היוקדת
תנקב את העיניים שלי,
בגין הרהוריי חטא
נגזר דינן.
מוצפת
גלי מחשבה גבוהים ושחורים,
טובעת
במחול ייסורים
ארוך
שמושך אותי
אל תוך השאול.
גלגל ההצלה
שתליתם עלי ,
שמוט, חסר אוויר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|