הגיע הלילה ואיתו זמן לחלום
אותו הזמן לפגוש את יופייך.
עוצם את עיניי מתפלל שזו את
שתופיעי, תציגי דמותך.
חולפות השעות והזמן לו חולף
ואת יפתי אינך כאן.
מתאמץ וחולם על דבר יפיפה
החיים שמעל לכל זמן.
ופתאום מתבהר המסך השחור
וחיוכך מתחיל להופיע.
מדהים מתמיד, מצוייר במכחול
מנסה את ליבי להרגיע.
אני שואל לשלומך, אומרת שטוב
שמח שאת פה איתי.
שוכבת, שרועה מחייכת אלי
אולי זה חלום - אבל לא עבורי.
רוכנת כלפיי עם חיוך לא ברור
שפתיי נוגעות בשלך.
האם ייתכן שכל כך מוחשי הוא
מגע שפתיו של מלאך?
ושוב בוקר מגיע ואיתו יום חדש
והנה את נעלמת רחוק.
מתעורר משנתי מביט בראי
ועל שפתיי שרידיו של אודם מתוק...