|
היו הולכין ומשוחחין
השכל והמזל
אומר השכל למזל:
שפר עלי גורלי
שעושה אני הכול במחשבה.
משיב לו המזל:
ואני כשמי בר-מזל
כל שעושה הצלחה הוא.
וכך מתוכחין ומתוכחין
מי העדיפות לו.
עייפו ורצו לנום תנומתם
ואין בית מחסה בכל האופק.
אומר השכל בא נלין לצד הדרך
משיב לו המזל מוטב נישן
באמצעו של כביש.
והשכל מנסה בדברי כיבושין
להניעו מלשכב במרכז הכביש
שמע יבוא הטרומביל וידרסם.
לא צלחו הדיבורים וכל אחד
עיקש לאחוז בדעתו.
פנו לישון
השכל בתבונתו הלך לישון לצד הדרך
ואילו המזל נשכב באמצעה.
נרדמו
ולפתע מגיעה משאית אדירה
אצה במהירות עלי כביש
ראה הנהג כי מאן דהו על הכביש ישן
הסיט כגלגל ההגה ועלה על צד הדרך.
מסקנה....
י.ר |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.