כדב שכול
בום ,ליבי קרס
כאילו נשמעה אזעקה
ואכן נשמתי זעקה
וכך הכל התחיל
בצעקה
חפצים נשארו כעדויות
למה שנשאר
למה שהיה
תם ונשלם
כלום לא טח
כל מקום פנוי ממני
קפא במקום
נעמד דום
כשנשמתי נעתקה
גם נשמתם של העצים, נעצרה
עכשיו, דמותך צצה
כמסתור,
דוהה והולכת
כמנגינה החורקת
בפטפון ישן
והיא, היא בחרה בחיים
למרות הכל, גם כאשר
תש גופה מן הערגה
היא נשארת
נשארת לחיות
וכותבת לה פזמונים מצחיקים
ולעתים מחשבותיה מסתחררות
כסנונית של חורף
ולפעמים נראה לה
כי אגס הוא פרי גס
ויש לו צורה של חשפנית
המתערטלת בסטריפטיז
כי בחרה בחיים |
