למרות שעברו כבר חודשים מאז שזה קרה אני זוכרת זאת כאילו זה
היה אתמול . היינו במועדון המדהים הזה אולטרה נייט אחלה מקום
שבעולם זה נמצא בערך בסוף העולם שמאלה מומלץ בחום ! בכל מקרה
הייתה שם שתיה חופשית ואני אמרתי לעצמי "אור ..שתייה חופשית ,
למרות שאת שונאת לשתות קדימה לכי ותתחילי "להזריק" טקילות"
ועשיתי את זה כי ידעתי שאני חכמה וצריך להקשיב למה שאני אומרת.
ואז בערך בטקקילה החמישית שלי כבר הייתי די הרבה מסובבת ראיתי
אותו , על הבמה הסגולה (היא הייתה שחורה אבל כפי שציינתי
..הייתי מסובבת)הוא רקד שם עם חולצת הבטן הורודה הצמודה שלו
ונראה כל כך טוב (אח"כ גיליתי שזאת הייתה חולצת טריקו
לבנה)הלכתי לבמה עליתי עליה והתחלתי לרקוד איתו רקדנו בערך
שמונה שעות (יותר נכון שעה וחצי אבל מותר להגזים ) ואז החלטתי
לקחת יוזמה ולבקש ממנו את המספר טלפון שלו . הוא נתן את זה
בכיף כאילו אני הבחורה הראשונה שמבקשת את זה ממנו הוא חייך
והשיניים המדהימות שלו עמדו דום מבריקות לבנות אחת אחת חוץ
מאחת שהייתה חומה (אבל זה היה בגלל קליפת הבוטן שהוא אכל
מקודם) אח"כ חזרתי לחברות שלי שכל הזמן צחקו כשראו אותנו
רוקדים אמרתי להן שהוא מדהים והם הנהנו בתגובה וצחקקו . החלטתי
לגרום לבחור ההוא (שמו היה בני ) לקנא קצת אז הלכתי לבחור
הראשון שראיתי (גם הוא היה מדהים!! היו לו עיניים ירוקות שיער
בלונדיני עם פסים סגולים וירוקים- שהתאימו לעניים שלו) רקדנו
די צמוד ואז כמעט התנשקתי איתו אבל א אמרתי לעצמי (אני אוהבת
לדבר עם עצמי) "אור , קחי את עצמך בידיים מותק ותזכרי שאת לא
מתכוונת להדבק בעששת מאף אחד! (הייתי עדיין מסובבת) אז חזרתי
לחברות שלי בעוד היפיוף ההוא נשאר לבד. חזרנו הבייתה חצי שעה
אחרי זה וישר רצתי למיטה השעה הייתה כבר 9:30 נראה לי ... בעצם
לא הגיוני אולי זה היה רבע לשש? לא זוכרת , לא עקרוני  .
יומיים אחרי זה בני צלצל ..הקול שלו לא היה בדיוק מה שזכרתי
אבל הנחתי שזה בגלל הרעש והמוזיקה (שזה לא אותו דבר) החלטנו
להפגש ביום שישי הבא בבית קפה "עוגה מקולקלת" זה מקום ממש לא
מומלץ הוא נמצא ליד האולטרנייט רק שבמקום לפנות בסוף העולם
שמאלה ממשיכים ישר ואז בכיכר הראשונה לוקחים ימינה חזק ואז
שמאלה חזק ואז שוב ימינה ואז שוב שמאלה עד שמקיאים את כל מה
שאכלנו ביום ולא רעבים בכלל אבל זה מינימום 70 שקל אז חייבים
להזמין כי חרם על הכסף . בכל מקרה הגעתי לשם עם מונית (עדיין
אין לי רשיון) וחיכיתי בכניסה  כמה ערסים היו שם...משהו כמו
100 (והפעם לא הייתי שיכורה אז  זה כנראה נכון)ואז אחד מהם בא
אלי דופק לי נשיקה (כאליו מה עובר לך במח עכשיו ?) ואומר לי
"מה את לא מזהה אותי ? זה אני בני.." הייתי יכולה להקיא אבל
כבר הקאתי בדרך אז למזלי לא הייתי צריכה עוד. ואז אמרתי לו
"היי..חולצה יפה" (כמעט הוספתי יש כזו גם לבנים ? אבל ויתרתי
כי..אמאלה הוא ערס!)הפעם החולצה באמת הייתה ורודה. ישבנו
ואכלנו ואחרי שעתיים בקשתי ממנו להחזיר אותי הבייתה  (או כמו
שהוא אומר "הביית") בדרך חזרה רפלקס ההקאה שלי עבד טוב ..ישר
עליו :) עכשיו החולצה הורודה הייתה מלאה בצבע אוף וויט כזה .כל
כך שמחתי שזה קרה כי ידעתי שזה ירתיע אותו . יום אחרי זה הוא
התקשר ושאל אותי אם מתאים לי לבוא לפינה הירוה איתו אמרתי שאני
מצטערת אבל אני חולה במחלת הקיאלה הנדירה שגורמת לרפלקס ההקאה
לפעול כל פעם שיש מסעדה בסביבה אבל אם הוא רוצה אני יבוא.. הוא
ויתר .. הללויה
מסקנה: מזל שלא התנשקתי עם החתיך ההוא .אלוהים יודע איך הוא
נראה במציאות