|
שיירת נמלים הולכת לאיטה
משא כבד היא נוסעת על גבה
הדרך ארוכה ומפותלת
אך היא לרגע לא עוצרת
ואומרת אחת לשנייה
מתי יגמר המסע
כי עייפה אני וגמורה
ועונה לה חברתה
מה את בוכה
כל החיים הם מסע
כל יום שעובר
כל חודש כל שנה
הם חלק קטן מהמסע
לעבר הלא נודע |
|
|
עודד אמר להרים
ידיים. לא
הרימו. ירה בהם,
המנייאק. לא
להאמין.
לא,לא ציפי, G. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.