ויקטוריה סיקרטס / חושים |
מתעלה על עצמי
חזקה מעצמי
אתה אויב
או אוהב
תמיד נראה כאילו הפעם משהו שונה
אך בסוף הכול דומה
שוחה באופוריה
מגיעה לקצה
ולא יודעת
איך מחר ייראה
מקבלת על עצמי את גזר הדין המר
בולעת את הרוק ומתעוררת בעבר
קיים עולם גבוה לידי
אבל אני נמצאת למטה לבדי
מחפשת מישהו בגובה שלי
שילך יד ביד יחד איתי
מנסה להתרכז בטוב שמסביבי
נופלת עם עיניים עצומות על אמונתי
קמה ומגהצת אותה מחדש
מנסה גם את שמי אך הוא כבר הוכפש
היה לי קר אז התחתנתי
היה לי חם אז התפטרתי
צריכה להיות חזקה
כי כול מה שהכרתי זו המצאה
חושבת שבעזרת נקמה
אסדר את חיי מהתחלה
האושר לא קיים
יש רק סבל
האומלל שלידך באותו עולם
הוא הגורם לשמחתך וכל השאר הבל
אל תבזבז את זמנך על ריק
תעמוד איתן ואת עצמך תחזיק
תביט קדימה אל עבר הרצון
הגשם אותו זהו הפתרון
אתה לבד
כה מיוחד
אל תשכח להיות עסוק
תפעל נכון ובדיוק
לך ישר אל עבר המטרה
ואל תבגוד במי שתמך כל הדרך רק בך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|