הוא לא אמיתי
הוא האמת שכולם מפחדים ממנה.
הוא לא כמו כולם.
יש לו משהו בעיניים.
חייב להיות לו משהו בעיניים.
רק ככה אני אדע מי הוא.
אסור לו לבלוט
אסור לו להפריע
אסור לו להכנס בין המלנכוליה לכאוס
אסור לו לספר שאנחנו מכירים
אסור לו לספר מה זאת אהבה
אסור לו לחצות בין הדמיון למציאות.
עדיין.
הוא יפקיר בידייך את הלא נודע.
יקח אותך למקום אחר.
לסחף, לגאות, לטבע שנשכח.
אחרי השקיעה.
לפני הזריחה.
צבעוני, זוהר, סוריאליסטי.

הוא יצחק הרבה וילמד אותך להזיל דמעה. ועוד אחת.
הוא ידבר הרבה וילמד אותך להקשיב. ולתהות.
הוא יגלה נופים, יפתור משוואות, יעשה מוסיקה.
הוא ילמד אותך למצוא את הנקודה בה הכול מתאזן.
הוא וירטואוז
הוא מדויק ומופשט באותה המידה
הוא כל מה שלא קיים
הוא שלי.
ואני שלו.
מילדות, מגלגולים קודמים, מהחלל, מהכוכבים, מהים ומהמערה
בחוף, שרק את מכירה.

הוא יעריך את ג'וני וג'ק כמעט כמוני.
את הערפול שמהול בשאלות לא הגיוניות.
את התגובות המיידיות.
את ההתמודדות האמיתית.
את החולשה הנצחית.
נלך לאיבוד, נחפש, נמצא, נעשה הכל.
נחצה גבולות.
נעקוף את הזמן.
נתעורר למקומות חדשים.
נתעורר לבקרים אחרים.
נתעורר לקפה חזק מתוק ורותח.
הוא יעריך את הבוקר כמעט כמוני.
את הציפורים שמתמזגות באקוסטיקה יחד עם בוב דילן ומיכה שטרית
והצמרמורות בגוף שלא ברורות לך. בינתיים.
והוא.
ואני.