אופליה קוביין / תל אביב |
של המתנה מיוזעת ועלובה
לשום דבר
חשוב
זקנים נועצים בי עיניים חמדניות
מחפשים ספק נכדה, ספק אהובה
אשר עזבה
לבלי שוב
זו עיר של ספקות וסיפוקים
שניזונים אחד מהשני
ואחר כך מקיאים
למען הגזרה
צורחים על מי שלא מסכים
צורכים חומרים מסוכנים
אבל תמיד יודעים
מה טוב, מה רע
לפעמים טוב להיות מת
מלהרקיב
בגיהינום של מחשבות
אני מתגעגעת לאמת
ולעצמי
ולעיניך השלוות.
10/08/2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|