|
אני אמנית בספור בדיך
עורגת ללהט מילותיך
משחקת באש הדמיון
וגופי מתאוה כה גועש.
כמו לוליינית בטרוף נשגב
מתרוצצת על בימת חייך
ורגלי כושלות -
לא ידביקו תשוקתי אליך. |
|
|
"יוסי,"
היא אמרה לי
בחיוך,
"אתה יודע מה
אני אוהבת בך?"
"מה?" שאלתי.
"כלום." היא
ענתה בחיוך
מתוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.