|
לילה לילה פורש מכמרת ערגה
אורב לשעט חושים חמישי וששי
שובה בעינים עוגבות
כהסתערות מכחול על בד.
עדרי רגש עוברים בשמי חלום
גוררים ענני סופה
הנערמים לרעם בעורקים
בשתיקה מספידה כזבי עינים.
כבשוני מלים פורעים משעולי תם
בלהג אותיות פתוי לקול מנגינת חטא
ובצפרני היש אין היותך
קרעת חשכת עיני בסנוורי כשוף.
זקה בלאט לבשר שבער
נאפופים ופריחה מתוקה בניצוץ אישון
וכוח הגוף מוטל נשוך
כמו מכתב ארכאי שהזמן נגס שוליו.
שם במחבוא בין הצללים
את הסהר לראשי כאלמה שזרת
פקחת אל דרור עיני סוד חמוקים
ודם שפתיים טרף הרגע.
טרם גמלת להנץ כסופים
רק רחש דמותך בגויל חיי אמד
פעם הייתי עלה צהב מטלטל ברוח
עכשו אהבת עיניך בעיני. |
|
|
יום אחד שלי באה
אליי בוכה.
שאלתי אותה מה
קרה? מסתבר ששלי
נסחפה מעט ובזמן
עינוג החבר שלה,
נתה "ביסון".
ישר החבר של שלי
זרק אותה. אמרתי
לה - "שלי, מה
את דואגת? הרי
עם ביצועים
אוראליים כמו
שלך, הוא יחזור
על ארבע, או
אפילו על חמש".
החברה של שלי
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.