בעוד יום שנראה סתמי
אני יושב כאן עם עצמי
חושב על רגע מיוחד
אפשר להתרכז-אין אף אחד.
שעה לפני חצות, לובש חולצה עם משבצות,
יוצא למסיבה קטנה, מבין שמשהו בי קצת השתנה

אני נוגע בשמיים...
הציפורים שרות לי שיר פרידה
מנסה למצוא אמת בתוך ענן מלא שקרים
לחפש תשובה, לפתור את החידה
ושוב שורף לי בעיניים...
אומרים שהדמעות הן כמו חומצה
שבוכים על הדברים שאין לנו ולא קורים
שאם נחפש בסוף אולי נמצא
ואף אחד לא מאמין לזה,
אז גם אני לא מאמין לזה.

בעוד יום שנראה מקרי
אני מרגיש כל כך בריא
מדליק סיגריה ונרגע
חושב על החיים-כמו משוגע.
דקה לפני חצות, המחשבות מתרוצצות,
הראש כבר לא קשור לגוף, מבין שמשהו בי רוצה לעוף

אני נוגע בשמיים...
הציפורים שרות לי שיר פרידה
מנסה למצוא אמת בתוך אבק של כוכבים
לחפש תשובה, לפתור את החידה
ושוב כואב לי בינתיים...
אומרים שאהבה היא כביש ללא מוצא
שהכל נראה פשוט אבל רק בימים טובים
שאם נחפש בסוף אולי נמצא
ואף אחד לא מאמין בזה,
אז גם אני לא מאמין בזה.

בעוד יום שנראה סתמי
אני יושב כאן עם עצמי
חושב על רגע מיוחד
מחר זה שוב יקרה- אין אף אחד.