|
15.2.06
הנה זה מתחיל
עולם שלם נופל עלי
ברב גשמיותו
כבד מעט
אך אימהי
עדין כמעט
איטי איתי.
שלב אחר שלב שובר קופות של חסכונות
שהיטיבו להגן עלי מכל גווני בריות.
העולם לבש לו דמות של שש ציפורים
יושבות על קו חשמל ומדסקסות על החיים
שלי.
איזה מגן יסירו קודם ומי זאת תעשה,
הנה החליטו
וברשותי הראשונה תצא.
אחת תסיר את גג ביתי
שנייה תבוא תשלוף אותי
תיקח אותי הרחק
וברעידה תנחית אותי.
שלישית תאכל כספי, תקיא בטחוני מטעם הארס
רביעית, משב כנפיה יהפכוני לכלי חרס
חמישית אותי תנפץ בנקירות מקור אמן
ושישית תאגור החתיכות לערימת אותיות איתן.
וצץ שביעי הוא עוף נודד
יגיח על הערימה
יפיח חיים בכל פיסה
ויקנן לי עוד צורה
ירכיב מן עוד מילה.
וזה ממשיך להתחיל
אני ביתו הוא מעופי
אני הוא הוא והוא אני
אלמד עולם
אלמד עצמי
אלמד עצמי
אדע ביתי. |
|
|
לרצוח ערבים זה
כמו לכתוב סלוגן
רק עם פחות
גופות ויותר
דם.
ברוך גולדשטיין
מסכם תקופה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.