אלינה פונומרוב / עד הטיפה האחרונה |
רוח של שמחה
חשק לחיות
רצון לראות.
בתוך כלוב משלדי אדם אתה חודר לתוכי, מכאיב לי
בביתו של השטן מלאך מתנועע בתוכי בפראות
ממלא אותי בחשק למות
כן מלאך שלי כן!
"את שלי " לחישה בין דחיפה למשיכה.
"אני אוציא אותך מפה" גניחה.
מושכת אותך לתוכי
מתכווצת מפחד והנאה
מרגישה בתוכי את זרעך .
צווחה.
צרחה.
גניחה.
מזיעה כמו חייה.
בוכה כמו ילדה.
ואתה מלטף.
והולך לדרכך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|