|
מוצצת ממני עד הטיפה האחרונה
רוח של שמחה
חשק לחיות
רצון לראות.
בתוך כלוב משלדי אדם אתה חודר לתוכי, מכאיב לי
בביתו של השטן מלאך מתנועע בתוכי בפראות
ממלא אותי בחשק למות
כן מלאך שלי כן!
"את שלי " לחישה בין דחיפה למשיכה.
"אני אוציא אותך מפה" גניחה.
מושכת אותך לתוכי
מתכווצת מפחד והנאה
מרגישה בתוכי את זרעך .
צווחה.
צרחה.
גניחה.
מזיעה כמו חייה.
בוכה כמו ילדה.
ואתה מלטף.
והולך לדרכך. |
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.