|
מוצצת ממני עד הטיפה האחרונה
רוח של שמחה
חשק לחיות
רצון לראות.
בתוך כלוב משלדי אדם אתה חודר לתוכי, מכאיב לי
בביתו של השטן מלאך מתנועע בתוכי בפראות
ממלא אותי בחשק למות
כן מלאך שלי כן!
"את שלי " לחישה בין דחיפה למשיכה.
"אני אוציא אותך מפה" גניחה.
מושכת אותך לתוכי
מתכווצת מפחד והנאה
מרגישה בתוכי את זרעך .
צווחה.
צרחה.
גניחה.
מזיעה כמו חייה.
בוכה כמו ילדה.
ואתה מלטף.
והולך לדרכך. |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.