במטר הראשון
הופעת מולי
כמו תפרחת של פרח רענן
כמו ניצנים של עץ אביבי.
אופטימיות נטעת בי
זרעים של שמחה.
את שוטי הפחד
במו ידייך ממני עקרת.
צועד בשדות הבוציים של ליבי
בין ערוגות נבולות של נפשי
שותל פרח ועוד פרח
תודה לך, חקלאי שלי .
ואני באיטיות מצמיחה את עצמי מחדש
כשאתה משקה אותי במיימי דאגתך
אתה עומד על ברכייך
על אדמתי הלחה נושק לעלים שנשרו
וביידיך את עפרי חש... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.