אודליה רוז אטלי / סבא |
כמה כאב יש במילה הזאת
כמה עוצמה
זכרון ילדות
המכה את שורשיו
בנשמה האבודה
ופרחיו, כה יפים מרחוק
אך ארסיים למגע
סבא
סב ובא
לעיתים סב הוא אחור
פניו מטשטשים בערפילי הזכרון
מתעדנים
ואז חוזר הוא להיות אל
אדיר, חנון, בלתי מנוצח
אך לעיתים בא הוא לקראת
פניו ברורים בלא המסיכה
חשופים
ןאז הוא מתגלה כמפלצת
אכזרי, דורסני, בלתי אמצעי
סבא
סבא שלי
ואני?!
אני הנכדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|