|
אהובתי אני בא בדהרה
צמא לך כמדבר סהרה
סופות החול מכסות את גופי
אני יודע שאת והמדבר זה סופי
אני זוחל בין הסלעים
כמו טנק שגלגליו נעים
האם תחכי עד שגופנו יתאחד
ביטני על אבן ואני מפחד
סירתי שטה בים הפתוח
מהסיפון נראה גופך מתוח
אני העוגן בקצה השרשרת
מרגיש אותך זיכרונות קושרת
יקירתי אני טס אלייך
את ההזמנה שלחו פנייך
מזיז את הערפילים
ראית אותי בשמים כחולים ?
אני רץ וכוחותי אזלו
כולך עצבות שפתייך נפלו
לא אוכל יותר לרוץ
גופי עייף ואני רצוץ
את הדרור שלי
את האור שלי
את המרחבים בהם מתרוצצת נפשי
הסוהר שישלח אותי חופשי
הגעתי ,האם זו הפתעה ?
השקט שלך זו הודעה
אני פצוע ומחכה שאת
תסכימי לאהוב אותי מעט
חולון 1995 |
|
|
כשהסוללה של
השלט חלשה
אני לוחץ יותר
חזק על
הכפתורים.
(יעקב פופק
בוידוי חושפני) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.