ארבל הכרמלי / שלא תאחרי הרכבת! |
ביקשת שאעקור עצב מלבך
וכל עשב שוטה מסביבתך -
התהיי כחבצלת שלי,
כשושנה עם ריח נעים?
מיהלום בו אי-אפשר לגעת
מרוב שמסנוורת ופוגעת,
אעשך לאישה מלטפת,
כרוכה אחריי ומנשקת.
כרוכה אחריי לא רק בחלום -
רק אתי בכלל תוכלי להירדם ולישון,
ועד אז, היי אליי מתפנקת ומתרפקת
כי אחרת - תאבדי את הרכבת.
16/02/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|