|
אורב באפלת החדר
מאחורי מקלדת
צופה ברשת
חושי מחודדים
ממתין ללכוד
בלחיצת עכבר זריזה
פנינים
פרפרים יפים
לשד תאוותם
תמצית אהבתם
שברי זעקת פחדם
בורר בין מוץ לתבן
לוגם לי לשוכרה
ושוב ממתין...... |
|
|
אני לא מבין את
זה
אני שולח את
לחמי כל הזמן
אז למה יש לי
תחושה שזורקים
לי אותו בפרצוף
אחד תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.