|
צינת הבוקר אחזה בי תוך שינה.
גם בך.....
התקרבת אלי. נצמדת אל ביטני.
נצמדתי אל גבך.
אל רגלייך.
חיבקתי את כתפך בידי השמאלית.....החזקה יותר.
כף ידי חפנה את שדך החם.
פרץ של עונג מילא את כולי...
טרם שחר...יש לנו עוד זמן...
הספקתי לשמוע את קול נשימתך הרגוע ונרדמתי שוב...גם אני.
כמה יפים יכולים החיים להיות...
אאובתי שלי. |
|
|
קודם פרנק
סינטרה ועכשיו
זה!
מה יהיה הסוף עם
העיר הזו?
שלמה נור,
ממורמר על
רודולוף
ג'וליאני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.