|
סוף הקיץ.
רגעים של מעונן חלקית
משייטים מעל
והם רגילים לעונה.
בימים כתיקונם
נהגתי לשורר
כאותן ציפורי דרור אפורות,
אך עתה אני מייחל לשובו של הנחליאלי.
סוף עדין של קיץ,
אך השמש מלהיטה עדיין את הרוחות
והקוצים הצהובים-חומים
דוקרים את קצה אצבעי.
אני מתגעגע לניתור של הנחליאלי
ולשחור -לבן שלו.
משהו ברור ומוחלט
מגיע כשמתקרר ומשובב את לבי. |
|
|
בתת מודע של כל
אחד ואחד ממכם
קיים מעין אדם
קטן ואדום
שתפקידו הוא
לגרום לכם לקרוא
את הסלוגן
המטופש הזה.
אתם חושבים שאני
צוחק?
תחשבו פעמיים,
אני שמתי אותו
שם.
איש גדול וירוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.