אמרתי לך היום שזה יהיה גרוע יותר לפני שיהפוך לטוב
ואת בכית ואמרת תודה
חייכת עם הקמטים המפתיעים בעור צעיר כל כך
ואני הלכתי ממך עם תחושה של
אין
כנראה שזה קורה מסיבה כלשהי,שבירת
לב וכנראה ששאר האימרות נכונות גם כן,
ואולי, לא היו הדברים מעולם,
ואולי.

אני מקווה שעזרתי עם המילים הזקנות שלי,כאילו הן כבר נכתבו
מלמעלה והן יוצאות כשצריך כי הן שם.
זה לא שאני באמת יודעת.
חשבתי שידעתי אותך קצת.

נתתי לי שיעור מצחיק, את לא חושבת?
כזה שמגיב כששואלים לגביו.
כזה מין שיעור בנאלי שרואים בכל הסרטים.

אולי סתם הבנתי מישהי שכבר ראיתי את הסוף העצוב שלה.
לא,את תהיי הסוף השמח שלי למרות שאולי לא אראה אותו.שוב
מצחיק,
כבר שכחתי איך קוראים לך.

סיפרתי לך על קשרים ואהבה וכאב וכל שאר השטויות ואת אכלת הכל
כמו חתול קטן בלי אמא.
אני רק מקווה שתתני.
רק לא כמוני.