לפעמים הייתי רוצה ליפול בעמק עם כנפיים שחורות וסדוקות
הייתי הולכת לי בשקט באין מפריע ומסביבי - שקט.
אף אחד לא היה מבחין בי או בכך שאני נמצאת בסביבה,
רואה ובלתי נראית כמו רוח ים קרה.
אם הייתי מלאך עם הילה וכנפיים שחורות,
מהלכת על אבן צורבת בדממת המוות,
החיים לא היו רואים בי מטרה חיה, כי אם רק
רוח ים קרה, עם מחשבה אחת- בריחה.
הייתי טובעת, כשמש בלב סערה, בלב שיממון אינסופי
והשקט...
מדבר רחב ידיים של שקט ושלווה, אולי, פינה קטנה של אושר
בצורה בין העולם הזה לעולם הבא.


25.5.2006