יושב על המיטה שלי
מביט בכף הרגל מונחת על אדן החלון, מנותקת
קורא את השירים שכתבת מזמן
המילים שמכילות בתוכן את הטוהר שב'לעשות אהבה'
בניגוד לסקס בו היצרים נפגשים מלוהטים למטרות עונג,
רגש כבד בו הכל מתמזג לכדי אחדות אחת,
הלב שמתממש בגוף שהופך לגוף אחר ונוגע בנשמה אחרת,
מתחשק לי ללמוד את זה מחדש, איתך
האופן בו מונחת כף הרגל המנותקת במרחב חיצוני וזר
ומאחוריה החלונות המוארים ברישול של השכנים,
מזכיר לי דמעה שקופה שמחליקה על דף נייר
באומץ, בלי להספג,
אני נזכר בכך שאני רק פרי של התמזגות
האש של אמא והכתפיים של אבא האבוד,
במאבק מתמיד בתהומות יישותי,
בחיפוש אחר שקט לנפשי
אני הולך אל מקום מסויים (ס-פ-צ-י-פ-י) כוח מאגי מוליך אותי
בקרניו,
זה אפילו כמעט-כאילו אני מרחף לשם
בלי שימוש בכפות הרגליים המגושמות האלו,
זה הכל מסתכם באהבה ומתחיל ונגמר בה
לא משנה כמה קישוטים תוסיף היד המכוננת
עד כמה תצליח לטשטש ולהוסיף גוונים
לא משנה

אני רוצה לקחת את התמונה שיש לי ממך
בזמן הקצר כל כך בו הכרנו
ולטבול בבריכה של אהבה עזה
שבקרקעיתה ישנו דם ודמעות
וכל יתר מיצי החיים
אשר גורמים לנו להיות יצירי אנוש (בני-תמותה)
שנסדקים לפעמים
איתך, אני רוצה לקחת סיכונים
עומד מול האור המסנוור של אושר אפשרי
עיני לוהטות תחת החום
אני מנגב בתנועה חדה את הזיעה המצטברת על מצחי
אני יכול לראות את המקום הזה
בו אני יושב ומשקיף מתוך בועה מבריקה
ולא יכול להיות חסר לי הרבה,
כמעט אני שם