יצחק צדקה / כרטיס בקור |
תמצית ספור חיי
אני עדין מתפתל
בין המח לשפתיי
אני לא תמיד אומר
את שאני חושב
לא תמיד אומר
אבל תמיד כותב
בסמטאות הקהילה
שם למדתי את הטריק
כדי לקצור קצת תהילה
יש צורך להצחיק
שם זוג נשים על הספסל
עם יד לפה חורצות גורל
שם זוג צעיר שלא מכיר
עם החיים נכנס בקיר
בסמטאות הקהילה
גם השבת לא מבדילה
בין הקודש לרכילות
יש פה צורך בשפיות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|