רותם בר / כשהשמש שוקעת הלב מתעורר |
ואני מתגעגעת לזמן אחר.
ציפורני הזיכרונות
נעוצות בלב
ודם הדמעות פורץ בכאב.
כשפרסתי כנפיים
לעוף לזרועותייך
חתכת את השמיים
שחיברו אותי אלייך.
כשהאש שבשלכת
עטפה חלום בוער
אני רציתי ללכת
למקום אחר.
חיפשתי אחרייך
כשעפתי במרומים
להיות איתך לעולמי עולמים.
את הבכי שבכיתי
לא שמעת מעולם
ואם לא תשמעי אף פעם
לא תביני, לעולם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|