שוכבת לי בלילה ומכינה לי רשימה.
רשימה מסודרת- לא קצרה ולא ארוכה.
הרשימה מורכבת, וגוונים לה המון.
שמות משונים ושונים לארכה.
חלקם זכורים לטובה, וחלקם זכורים במעורפל.
חלקם לרעה, וחלקם נשכחו בכלל.
שם אחד עוקב אחר,
הסדר ספק כרונולוגי...
שואלת את עצמי -
מי מהם הכי קרוב לי?
אולי הראשון?
או הרביעי?
דווקא אחד האחרונים לרוחי.
עם כולם שכבתי.
את חלקם אולי אהבתי.
אבל באף אחד מהם לא התאהבתי.
חלקם ליטפו.
חלקם נפנפו.
אף אחד לא הכאיב-
לפחות לא בכוונה.
בזמן המשגל
הסתכלו הם אל על
ובהו בגופי, בפני,
בעייני המתנוססות לתקרה -
או לאחור.
או-
שבעודי משתרעת שכובה
הם נועצים מבטים מלמעלה
ממרומים הם השקיפו
על גופי המתמסר ומזדקר לאיטו.
המתכופף ומזדקף על מיטתו.
עם כולם שכבתי.
את חלקם אולי אהבתי.
אבל באף אחד מהם לא התאהבתי.
בכל מקרה ברגע הפורקן
שכחו זהותי, קיומי, רגשותיי...
חלקם זכרו,
ונשארו.
וחלקם דווקא אז עוד יותר נצמדו וחיבקו-
כאילו הייתי אוצר המחייב שמירה של ממש.
עם כולם שכבתי.
את חלקם אולי אהבתי.
אבל באף אחד מהם לא התאהבתי. |
