שאיפה עמוקה וקולנית... ונשיפה. עוד שאיפה... ועוד נשיפה. עוד
שאיפה, חזקה וגבוהה, כמו שריקה, כמו קטר העובר דרך ראשי בשאון,
גורר אחריו רכבת משא כבדה ואין-סופית - ונשיפה.
שאיפה חזקה, מחרחרת, מחלחלת בי, כמו טרקטור כבד הנכנס דרך אזני
האחת, מפלס דרכו בראשי בטרטור עז, חופן בכפו את מוחי ומותיר
אחריו אך שאריות - ויוצא דרך אזני השניה, בנשיפה.
עוד שאיפה, כבדה, מאסיבית, גורפת אויר כה רב מסביבתה עד כי
לרגע אני חש בחנק קל, קולנית כמו מערבל בטון המתנהל בכבדות על
שניים מנתיביו של הכביש המהיר בו בזמן.
ונשיפה.
השאיפה הבאה חזקה ומתחזקת עד למימדים מבעיתים, כמו סמי-טריילר
ענקית המתקדמת לעברי במהירות, מקפיאה אותי באור פנסיה המסנוור,
צילה הולך וגדל עלי.
ונשיפה חנוקה, אסטמתית, הסמי-טריילר עצרה בחריקת בלמים
כשמילימטר בודד מפריד ביני לבין פגושה, מילימטר אחד עלוב מפריד
בין היותי מושלך לאויר, נמרח על אי תנועה במרחק כמה מטרים משם,
מותיר סימן מכה קטנה על קדמת המשאית, לבין היותי עומד כאן,
כמילימטר מפגוש הסמי-טריילר, אומר בלבי את תפילת הגומל (וגם את
ברכת הדרך אם אני כבר בשוונג). פיווו... איזה מזל.
שאיפה חלושה, ארוכה, חורקת, כמו אישה שמנה רוכבת במורד הרחוב
על קורקינט חלוד. כזו אישה עם אופי מחורבן, כזו שהיית רוצה
לארגן פגישה חפוזה בין הקורקינט שלה לבין הסמי-טריילר בלב
האוטוסטרדה.
ונשיפה.
עוד שאיפה, אשר נשמעת יותר כצרחה, כמו אוטובוס דוהר בלב הכביש
העירוני. ואז נפסקת לפתע השאיפה, במין השתנקות רועמת. בטח היה
מטען. או יותר טוב, אולי משאלתך נתגשמה, והאוטובוס אכן נפגש
חזיתית עם הקורקינט של השמנה.
ונשיפה.
עוד שאיפה, מתחילה גבוהה, יורדת לאיטה, השמנה מתעופפת בשמי
העיר, גורמת לכמה עוללים רכים להצביע השמיימה ולצחקק 'חללית',
בעוד הקורקינט שלה נדחס למימדי מיקרוגל מתחת לגלגלי האוטובוס.
ושוב השתנקות רועמת, השמנה פגעה במדרכה של איזה רחוב צדדי,
ותכולתה מכסה שטח בעל רדיוס באורך נכבד.
ונשיפה.
כעת שאיפה חזקה, מהדהדת, אמבולנס חש לעזרת השמנה, אזעקתו
מרעישה את רחובות העיר.
ונשיפה רטובה, מבעבעת, מלאה ריר, גלגלי האמבולנס נתקעו
בשאריותיה הסמיכות והטובעניות של השמנה.
ועוד שאיפה, ונשיפה.
ועוד שאיפה, ונשיפה.
וכניראה שהלילה תהא השינה ממני והלאה.
וכניראה שבמקום חלומות לילה נכספים, איאלץ להסתפק בחלומות
בהקיץ אודות נשים שמנות בעלות אופי לא נעים וכלי תחבורתן
התלת-גלגליים.
ועוד שאיפה, ונשיפה.
כמה חזק היא כבר יכולה לנחור...? |
