זהו סיפור על אותו יום,
בו חטפתי כאב גרון איום,
הלכתי לדוקטור וביקשתי מרשם,
למרבה ההפתעה הוא מטופל גזם.
רגע לפני שנכנסתי למשרד,
הוא חפן דבר מסויים ביד,
הוא החווה אליי בחיוך מרושע,
ונבהלתי בראותי על שולחנו מפשעה.
הוא אמר לי "לא לדאוג, אני מוסמך"
ואת הדבר שהחזק בידו הוא מעך.
הוא הרגיע אותי ואמר לי לשבת,
התיישבתי והתחוור לי שישבתי על ארנבת.
המרפאה של הדוקטור מקום מטורף,
ידיים בשידה, ובארון יד ואף,
במחסן שתי טונות של חומרי הרדמה,
שאילו היה פיקוח הם היו בהחרמה,
בעזרת 50 קילו הוא מכניס לשינה,
עשרות מטופלים ל200 שנה.
כשמיענתי לדלת הוא אחז בידי,
אמר שהטיפול יהיה מיידי,
מיד הוא אותו לכיסא הצמיד,
תפס מזרק מאיים עם ציאניד,
בלעתי את הרק והסטתי מבט,
והוא רשם לי מרשם עם תרופה אחת.
לבסף אולי זה היה דמיוני,
אכן הייתי סתם תמהוני,
אבל כשהבטתי במרשם לרגע,
"בפעם הבאה לא תצא ללא פגע"