גיא רוטמן / החתיכה האחרונה בפאזל |
את לא מבינה ?
הוא מאושר, הוא עף,
ואני... בדרך אליו.
זה לא אני
שאוחז כעת בעפרון.
מחשבותיי הן כסערה הנושבת,
וכיוונה אל עבר השקט.
אל תשאלי למה,
אל תנסי להבין, ילדה.
חייבים לאהוב,
הו, את תגלי שזה טוב.
מתעטף בשמיכה,
אתם לעולם לא תדעו
את הקור שבי,
כפי שאני לא אבין
את החום שבי.
הפריחה כל כך יפה
בעונה זו של השנה,
והפאזל לעולם לא יהיה שלם
ללא החתיכה האחרונה.
זה כל היופי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|