אני פתאום לא מצליחה
ותוהה איך עשיתי זאת
בעבר

המילים נאלמות
נתקעות לי בגרון
בתורים ארוכים
כמו פליטים מאחורי
מחסומים

אני יודעת
צריך לקחת נשימה עמוקה
ופשוט לתת להן לעבור
את כל הגבולות
תחת מטחי הירי הכבדים

אחר נספור יחדיו
את האבדות
ונשליכן לבורות

הסנטימנטאליות רק תרפה את ידנו
האוחזת בעט החפירה
עלינו להיות כהי רגשות
ולוקחי סיכונים
ומעבר לכל זה מאמינים
בכוחן של השורדות
אלא שנסדר בשורות
ונטעין בכוונות

אני רואה אותך מחטט
במוות כאילו היה זה
הרגל רע
ולא מזיק
כמו כסיסת ציפורניים
בנסיעות ארוכות
או תוך כדי קריאה

אני רואה אותך נוברת
בצלחת כאילו
הייתה מאהבת דשנה
או אויבת ישנה
תמיד מתוך הזדקקות
או שנאה

אני רואה אותי עושה
את אותו הדבר
בנוגע למין

אני
תוהה האם
צל חוויות הילדות שלנו
שנוכח (בהחלט נוכח)
כמו מפלצת השוכנת תחת המיטה
ילווה אותנו
באשר נלך
וכבר מפוכחת מספיק
כדי לדעת
את התשובה

את אמרת ש
אין דבר כזה
ניסיון התאבדות
מי שבאמת רוצה
למות
לא מנסה
אלא מת

המוות אינו שמלה
המוצגת בחלון ראווה
אי אפשר רק למדוד אותו
על הגופה
הוא גם אינו מנה במסעדה
שהתחשק לך לנסות בפעם הראשונה
אי אפשר לשלחו מעליך למטבח בחזרה

את אמרת שמי
שרוצה למות
לא מדבר על התאבדות
אלא מבצע אותה

הרי המוות הרי אינו בגדר כוונה
ואינו זקוק להצהרות מקדימות
או לטקסים של הצגה
אלו כבר יגיעו מאליהם
אחריו
כשם שלא מקדימים חגיגה לחופה
או ברית מילה להולדת
לא מכבדים את המוות במילים
לפני התרחשותו
וגם לא את
המתים

בעודם בחיים

לעזוב את זה עכשיו
יהיה כמו לעשות
הפלה בחודש השלישי להריון

להפיל את זה ממני
ברגע האחרון
לפני שיהיה חיים
בעודו רק רקמה מתעבה
של תאים נטועים ש
מישהו זר-רע בי

ולמרות שמשהו הופרע
באדמה העקרה
אין לי באמת ברירה
ועליי לקחת את זה בשתי ידיים
רוע-דות ו
לעקור את זה
לאלף עזאזל
ולאלף חתיכות

להכות שורשים
להגוויע גבעולים
לנאוף בענפים
שהרי גם הם
בצמיחתם הפראית
בוגדניים

זוהי המתת חסד
של צורת חיים
שלא תהייה מסוגלת לשרוד
תחת התנאים
הקיימים

"כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית- אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת"

אלכסנדר פן

יש משהו מובן
בגורת חתולים
שנושכת את היד
שמאכילה אותה
שהרי זה הטבע שלה
לנעוץ שניים בבשר
ואחר
להתכרבל בחיק החמים
ולגרגר בתמימות
גרגורים חתוליים